Vayedaber

Shabbath

Daf 14a

הלכה: מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח לַתַּנּוּר כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. חָשֵׁיכָה יָֽצְאוּ וְצָלוּ 14a אֶת פִּסְחֵיהֶן׃ וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חֲבוּרוֹת זְרִיזוֹת הֵן.

Traduction

On a enseigné ailleurs (94)(Pessahim 5, 6).: à la nuit du Shabat, ils sortirent et se mirent à rôtir l’agneau pascal; comment donc se fait-il qu’ici l’on permette pour cela d’enfreindre le Shabat? C’est que, dit R. Yossé, comme cette consommation se fait en compagnie, il n’y a pas à craindre de contact avec le feu;

Pnei Moshe non traduit

גמ' תמן תנינן. בסוף פ' תמיד נשחט גבי מעש' הפסח בשבת יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית והשניה בחיל והשלישית במקומה עומדת חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן מפני שאין צליית הפסח דוחה את השבת. אלמא אע''ג דצליית הפסח מצות עשה היא החמירו בה לענין שבת. והכא את אמר הכין משלשלין את הפסח בתנור עם חשיכה בתמיה הא מ''מ נצלה כולו בשבת הוא. ומשני ר' יוסי שאני הכא דאין כאן אלא גזירת חכמים שהרי קודם שחשיכה מורידין אותו לתנור ומשום שמא יחתה בגחלים בשבת ליכא למיחש בו לפי שהחבורות זריזות הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי:

פֶּסַח מַחֲזִירוֹ אַתְּ שָׁלֵם וְאֵין אַתְּ מַחֲזִירוֹ מְחוּתָּךְ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. מִפְּנֵי פְסוּלוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת. לְאוֹכְלוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב אַל תֹּֽאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א. לִצְלוֹתוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁלֹּא יְהֵא כְצוֹלֶה בַשַּׁבָּת. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר שֶׁהוּא מוּתָּר אַף הוּא אֵינוֹ צוֹלֶה אוֹתוֹ כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא אָסוּר אַף הוּא צוֹלֶה אוֹתוֹ כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי שְׁאִיל. צְלָייוֹ שָׁלֵם וְחִתְכוֹ מָהוּ מִיחְזַרְתֵּיהּ וּמִשְׁחַנְתֵּיהּ.

Traduction

et, de plus, on ne remet l’agneau pascal au four qu’en entier (95)Sifri, sect. Reeh, n° 134., non par morceaux (chacun des assistants prenant sa part). R. Samuel au nom de R. Zeira défend de le replacer même lorsqu’il est entier, de crainte qu’il reste un peu au delà de l’heure légale de minuit et qu'il devienne interdit. Il a fort bien dit, ajoute R. Yossé, de craindre l’état d’interdit par suite de la remise au four; or, on ne peut pas en manger à l’état inachevé, comme il est écrit (Ex 12, 9): Vous n’en mangerez pas à demi-cru; et l’on ne peut pas finir de la rôtir, car ce serait faire ce travail au Shabat. Si donc il était permis de le remplacer, on se fierait à cette autorisation; et, ne le rôtissant pas complètement au jour, il pourrait en résulter un retard défectueux. La défense servira de garantie à éviter l’état d’interdit. R. Eliézer b. R. Yossé demanda si, après l’avoir rôti en entier et découpé, il est permis de le remettre auprès du feu pour le tenir chaud (96)Question non résolue..

Pnei Moshe non traduit

פסח מחזירו את שלם וכו'. מילתא באנפי נפשה היא אם צלו את הפסח מבעוד יום ונמצא שאינו נצלה כל צרכו ורוצה להחזירו לתנור עם חשיכה שיהא נגמר צלוייו מאיליו בשבת אם עדיין שלם הוא כדרך שצולין את הפסח על ראשו ועל כרעיו וקרבו יכול אתה להחזירו ואם מחותך הוא שרצה לראות אם נצלה כל צרכו וחתך ממנו וכשמצאו שעדיין לא עמר בא להחזירו אין אתה יכול להחזירו ואע''ג דבעלמא כשנצלה מבע''י כמאכל בן דרוסאי מותר לקיימו ע''ג האש בשבת הכא בפסח לא התירו להחזירו כשהוא מחותך כדמפרש ר' שמואל לטעמא:

מפני פסולו. כלומר שמאחר שחתכו ועדיין לא נצלה כל צרכו נעשה פסול ואי אתה יכול להחזירו:

אמר ר' יוסי ויאות הוא. להטעם דקאמר שהרי לאוכלו כך אין אתה יכול דכתיב אל תאכלו ממנו נא ולצלותו אין אתה יכול שלא יהא נראה כצולה בתחלה בשבת שהרואה לא ידע שנצלה חציו מבעוד יום ויסבור שבתחלה צולהו בשבת:

מתוך שאת אומר שהוא מותר וכו'. כלומר ואם אתה אומר לו שמותר הוא להחזירו כשהוא מחותך אף הוא אינו צולה אותו כל צרכו מבע''י בעודו שלם. לפי שיסמוך על כך אם אראה שלא נצלה כל צרכו אחזירנו ונמצא הוי כצולה ואינו שלם וכצולה בתחלה בשבת אבל מתוך שאתה מחמיר ואומר לו שהוא אסור אף הוא יהא נזהר לצלות אותו כל צורכו מבעוד יום ולא יבא לידי צליית נא. ומיהו אם הוא עדיין שלם לא גזרו בו שהרי נגמר צלויו כמצותו:

ר''א בר' יוסי שאל. האי שאלה לאו בע''ש הוא דמיירי אלא בשאר ימות החול. אם צליו כשהוא שלם ואחר כך חתכו לחתיכות מהו שיחזירנו על גבי האש כדי למשחנו בשמן וכיוצא בו אם אסור הוא מפני שצולהו עכשיו כשהוא מחותך או דילמא הואיל ונצלה לגמרי בהיותו שלם ומה שחוזר לצלותו מחותך אינו אלא בשביל המשיחה שיקלטנו היטב על גבי האש שפיר דמי ולא נפשטה הבעיא:

רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אַרְבַּע מְדוּרוֹת כָּל שֶׁהֵן. מְדוּרַת הַגֶּפֶת מְדוּרַת הַזֶּבֶל מְדוּרַת הַחֵלֶב מְדוּרַת גַּלְעִינִין כָּל שֶׁהֵן.

Traduction

R. Zeira ou R. Juda dit au nom de Rav: il y a 4 foyers pour lesquels il n’y a pas de mesure fixe, et ce sont: celui qui est alimenté par de la poix, celui du fumier, celui de la graisse, et celui des graines oléagineuses.

Pnei Moshe non traduit

ארבע מדורות כל שהן. כלומר אינן צריכין שיאחז האור מבעוד יום ברובן אלא בכל שהן סגי לפי שדרכן להיות דולקין והולכין:

מדורת הגפת. פסולת של זיתים ושל זבל שמתחממת ודולקת והולכת ושל חלב או שומן וכיוצא בו מדבר הניתך וכן מדורת הגרעינן של תמרה לאחר שיבשו כל אלו כל שהן ואין צריכין רוב:

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. חוֹתֶל שֶׁהוּא מָלֵא גַלְעִינִים כָּל שֶׁהֵן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִיָּא בַּר אַשִּׁי. חוֹתֶל שֶׁהוּא מָלֵא גַלְעִינִים. אִם מְכוּנָּסוֹת. בְּרוּבָּן. אִם מָפוּזָרוֹת. בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה. מַה וּפְלִיג. כָּאן בִּבְרִיאוֹת. וְכָאן בְּתָשׁוֹת.

Traduction

R. Aba dit au nom de R. Hiya b. Ashe: lorsqu’un panier tressé de feuilles de palmier est plein de graines, le foyer est constitué quelque petit qu’il soit. Il dit encore: si dans ce panier, les graines sont réunies dans un même coin, il faut que le feu ait atteint la majeure partie; si elles sont dispersées, il faut que chacune d’elles séparément soit prise en forte part par le feu. N’est-ce pas en contradiction avec qu’il a dit en 1er lieu, que la moindre parcelle allumée en ce cas suffit? C’est que là il s’agit de graines sèches et bonnes (propageant le feu); mais si elles sont en grande partie mauvaises, il faut que la plus forte part brûle pour constituer le foyer.

Pnei Moshe non traduit

ר' בא בשם ר' חייה בר אשי. קאמר דוקא בחותל והוא סל של עלי לולבין ומלא גרעינין בכל שהן אבל שלא בחותל צריכין רוב מפני שמפוזרין ומופרשין הן זה מזה:

ר' בא וכו'. והדר אמר ר' בא בשם ר' חייא בר אשי דאפילו בחותל שהוא מלא גלעינין אם מכונסות הן בתוכו שהן מונחות רצופות זו אצל זו די ברובן ואם מפוזרות ונפרדות הן צריכין רוב של כל פרידה ופרידה מהגרעינין. ושואל הש''ס מה ופליג אם האי לישנא אחרינא הוא ופליג על הא דר' בא בשם ר''ח בר אשי קמייתא דקאמר בחותל מלא גלעינין שיעורן בכל שהן:

וקאמר דלא פליגי אלא. כאן בבריאות שהן חזקות כשנתייבשו ובהא קאמר בכל שהן לפי שבהאחז האור במקצת מהן דולקות והולכות כולן זו מזו. וכאן בתשות שאינן יבשות ממש ויש בהן קצת לחלוחית הלכך אפילו הן בחותל אם מכונסות ורצופות זא''ז ברובן ואם לאו ברוב כל פרידה ופרידה:

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב. חָרִיּוֹת מִלְּמַטָּה וְעֵצִים מִלְּמַעֲלָה כֵּיוָן שֶׁעָלָה הָאוֹר בֵּנְתַּיִים מוּתָּר.

Traduction

R. Yossé dit au nom de R. Jérémie, et R. Hanania penche pour le même avis au nom de Rav: lorsqu’on a mis des branches de palmier en bas et du bois sec en haut, dès que la flamme s’est élevée entre les 2 monceaux, le foyer est constitué, et il est permis d’en user.

Pnei Moshe non traduit

חריות. של דקל מלמטה ושאר עצים מלמעלה כיון שעלה האור בנתיים מותר וא''צ רוב לפי שהחריות יבשות הן ודולקין והולכין ומבעירין את העצים שעליהן:

רִבִּי חֶלְבּוּ בְשֵׁם רַב הוּנָא. קוֹרָה וְרוּבָּהּ בְּרוֹב הֶקֵּיפָהּ. מָהוּ בְּרוֹב הֶקֵּיפָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר אוֹ בְרוֹב הֶיקֵּף כּוּלָּהּ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. עַד שֶׁתִּיפָּסֵל מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה.

Traduction

R. Helbo demanda au nom de R. Houna: est-ce qu’en prenant une poutre pour combustible il suffit que la flamme entoure ce bois en majeure partie sur une seule place, ou dans toute sa hauteur (ou épaisseur)? On a trouvé l’enseignement suivant qui y répond: il faut qu’en ce cas toute la poutre soit réduite à ne plus pouvoir servir.

Pnei Moshe non traduit

קורה ורובה ברוב הקיפה. כלומר קורה יחידית צריך שיאחז האור ברובה ומאי רובה ברוב הקיפה. וקאמר הש''ס דאכתי איכא למיבעי מהו רוב הקיפה אם ממקום אחד במקום שאחז בה האור או עד שיהלך האור ברוב היקף של כולה ולא איפשיטא:

אשכחן. ברייתא דתני גבי קורה יחידית עד שתיפסל מלעשות מלאכה בה שכבר נשחתת מחמת האור מליצלח למלאכה:

כֵּינִי מַתְנִיתָא. אַף בְּפֵיחָמִין כָּל שֶׁהֵן.

Traduction

– Quant à la fin de la Mishna, elle dit: ''en fait de charbon, la quantité pourra être minime'' (c’est une simple addition à l’avis émis).

Pnei Moshe non traduit

כיני מתני' אף בפחמין כל שהן. אדברי ר' יהודה דמתני' קאי דכך צריך לפרש דבריו דאף בפחמין שיעורן בכל שהן וקמ''ל דפליג ר' יהודה אדת''ק דלא קאמר אלא במדורת בית המוקד היא שהתירו בכל שהוא אבל לא בגבולין בשום מדורה ועל זה קאמר ר' יהודה אף במדורת פחמין כל שהן ואפילו בגבולין:

הדרן עלך יציאות השבת

Shabbath

Daf 14b

משנה: 14b בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחוֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ לֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה לֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה לֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבוּשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד מְבוּשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ׃

Traduction

Quelles matières peut-on employer pour la lumière du vendredi soir et lesquelles sont interdites? Sont interdits: les filaments de cèdre, les tiges de chanvre, la soie floche, la laine des saules, celle du désert (ou: chanvre bâtard), la mousse qui surnage sur l’eau (97)Voilà pour les mèches. Suit la mention des corps gras.. On n’emploiera pas la poix (ou goudron), ni la cire, ni de l’huile provenant du cotonnier (98)Pour ces substances goudronnées, V. B. Chanania, Forschungen des wissenschaft. Talmud-Vereins, 1866, n° 5, col. 76-9. Comme équivalent de qiq, Maïmonide indique une sorte de plante grasse, équivalence admise par Kimhi, que cite Gesenius, s. V. Kikaïon., ni l’huile condamnée à la combustion (d’oblation devenue impure), ni la graisse des queues d’animaux, ni le suif. Nahum le Mède dit: on peut éclairer avec de la graisse fondue. Les autres sages en interdisent l’usage en tous cas, qu’il s’agisse de graisse fondue ou non.

Pnei Moshe non traduit

מתני' במה מדליקין ובמה אין מדליקין. מפני שיש פתילות שגזרו חכמים שלא להדליק בהן לפי שהאור מסכסכת בהן ואינה נתלית בהן וכן יש שמנים שאסרו להדליק לפי שאין נמשכין אחר הפתילה והטעם בכולן משום דחיישינן שמא בשעה שרוצה להשתמש לאורן יהיה האור הנר אפל ויטה אותה. ושונה התנא להודיענו באלו שמדליקין בהן ושאין מדליקין בהן ובמה דמסיים מתחיל לפרש:

אין מדליקין לא בלכש וכו'. ומפרש פסול דפתילות ברישא דזוטרי נינהו והדר מפרש פסולי השמנים וכדנקיט ואזיל בפרקין:

לכש. הוא מה שנמצא כמין צמר בין הקליפה להעץ בארז ונקרא לוכש''א:

ולא בחוסן. פשתן שנכתש ועדיין אינו מנופץ נקרא חוסן:

ולא בכלך פסילת של משי הנשאר בבית התולעת קוקאנ''י בלע''ז לאחר שהסירו ממנו המשי:

ולא בפתילת האידן. אידן הוא ערבה ויש כמין צמר בין הקליפה להעץ ועושין ממנו פתילה:

ולא בפתילת המדבר. עשב ארוך הגדל במדבר וגודלין אותו לעשותו פתילה:

ולא בירוקה שעל פני המים. ירקרוקת שגדל סביבות הספינה המתעכבת במום ועושין מזה כמין פתילה:

ועד כאן שנה התנא פסולי פתילות ומכאן ואילך פסולי השמנים:

לא בזפת ולא בשעוה. שלא יתן חתיכה זפת או של שעוה בנר במקום שמן אבל נר של שעוה שרי:

ולא בשמן קיק. בגמרא פליגי בה יש אומרים קיסיסא הוא שמן הנעשה מגרעיני צמר גפן שקורין קוטין וי''מ שמן שהוא מעוף שבכרכי הים ושמו קיק. ולא בשמן שריפה. שמן של תרומה שנטמאת ולפי שהוא עומד לשריפה שאסור באכילה קרוי שמן שריפה ומסקינן בגמרא לענין פירושא דמתניתין דהכא ביום טוב שחל להיות בערב שבת מיירי וכשמדליק הנר מבעוד יום נמצא שורף הוא שמן התרומה ביום טוב דקי''ל אין שורפין את הקדשים ביום טוב לפי ששריפת קדשים שנטמאו מצות עשה היא שנאמר באש ישרף וכל מלאכה שאינה לצורך אכילה וכיוצא בה עשה ולא תעשה היא בי''ט ואין עשה דוחה ל''ת ועשה וקסבר האי תנא דגזרינן תרומה אטו קדשים אבל בשאר ע''ש מדליקין בשמן שריפה ולא חיישינן מתוך שמצוה עליו לבערו שמא יטה כדי שיתבער מהר דלהאי שמא יטה לא חיישינן דדוקא בפתילות ושמנים שאינם נדלקין יפה בהא הוא דאמרו דחיישינן שמא יטה שתהא נדלקת להשתמש לאורה:

לא באליה. בשומן שלו:

וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאין מבושל אין מדליקין בו. איכא בינייהו בין החכמים לת''ק בחלב מבושל שנתן לתוכו שמן כל שהוא דלמר אסור ולמר מותר והלכה דחלב שבישלו והתיכו נותן לתוכו שמן כל שהוא ומדליק והן אתה אומר בקרבי דגים שנימוחו אבל שאר שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם אפילו עירב אותן בשמנים שמדליקין בהם אף על פי כן אין מדליקין בהן שמ''מ אין נמשכין הן אחר הפתילה:

הלכה: בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין כול'. לֹא בְלֶכֶשׁ. רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אָמַר. לוּגְשָׁא. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לִייָא. דַּדִינוֹן. אָֽמְרִין. הִיא הָדָא הִיא הָדָא.

Traduction

Le 1er produit interdit est, selon R. Hiya b. Aba, une sorte d’osier laineux lugo''; selon R. Aha au nom de R. Elia, c’est du bois résineux (teda). On dit que ces deux avis se rapportent au même objet (qui varie seulement de nom selon les localités).

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא בלכש וכו' לוגט''א. כך שמה:

דדינון. קורין אותה:

אמרין היא הדא היא הדא. דלתרווייהו היינו הך והיא היא:

וְלֹא בְחוֹסֶן. רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. פִּשְׁתָּן שֶׁלֹּא נִנְעָרָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְהָיָ֤ה הֶחָסוֹן לִנְעוֹרֶת.

Traduction

Le terme suivant, dit R. Hanina au nom de R. Pinhas, désigne l’étoupe (ou lin trop fin pour absorber l’huile), comme il est dit (Is 1, 21), le ˆsj (99)Littéral: le puissant. Mais le talmudiste se détourne ici du véritable sens pour justifier un terme. sera comme de l’étoupe sèche.

Pnei Moshe non traduit

שלא ננערה. שלא נופצה כמה דאת אמר וכו' אלמא חוסן לאו נעורת היא:

וְלֹא בְכָלָךְ. אנבין קַיְסָרִיי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מַפְרִשֵׂי יַמִּים וְאָֽמְרוּ לִי. כּוּלְכָּא שְׁמָהּ.

Traduction

Le ˚lk est de la soie dite de Césarée. Je me suis informé à ce sujet, dit R. Simon b. Gamliel (100)(Kilayim 9, 2)., auprès de tous les marins, et ils m’ont répondu qu’on lui donne ce nom de Kolcoi (Colchide).

Pnei Moshe non traduit

ולא בכלך אנבין קיסריי. ובפ''ח דכלאים בהלכה ב' גריס אגבין קיסרי. והיא פסולת המשי הבא ממקום קסרי:

וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן. עִירָנִיתָא.

Traduction

La ''laine des saules'' est ce qu’on appelle en chaldéen: ûrnita;

Pnei Moshe non traduit

עירניתה. ערבה:

וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר. כִּשְׁמוּעָהּ.

Traduction

et celle du désert correspond bien à son nom (croissant là).

Pnei Moshe non traduit

כשמועה. כמשמעה שהוא עשב הגדל במדברים וביערות:

וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. כִּיתָּן דְּמַיֵּי.

Traduction

Par ''verdure nageant sur l’eau'' on entend la mousse aquatique

Pnei Moshe non traduit

כיתן דמוי. כמין פשתן הגדל במים סביבות הספינה:

וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה. עַד כָּאן לִפְתִילוֹת. מִּיכָּן וָאֵילַךְ לִשְׁמָנִים.

Traduction

. Jusque-là, il a été question des objets servant aux mèches; à partir de là, il s’agit des huiles.

Pnei Moshe non traduit

מכאן ואילך. מזפת ושעוה וכן אינך דבתרייהו לפסולי שמנים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source